איכות המים בצפון

אם תשאלו את רוב האנשים, הם יעידו כי משרד הבריאות מרשה לשתות מים מהברז ומאידך, דוחות של משרד הבריאות מעידים אחרת. דוח שפורסם בשנת 2002 מעלה כי יש לא מעט נתונים רעועים באשר לשתיית מי ברז. איכות מים בעיר חיפה נחשבו לירודים. רמת זיהום המים גבוהה ביחס למקומות האחרים. כל אדם שני מודה כי הוא משתדל שלא לשתות מים נגועים מהברז וכי איכות המים הולכת ונהנית גרועה מיום ליום. לצד אמירות אחרות, נאמרות אמירות חד משמעיות כי מי ברז אינם מותרים לשתייה. האמת האמיתית היא שהמים בצפון ובפרט בחיפה רחוקים מלהיות משביעי רצון. על פי לא מעט דוחות של דגימות מי שתייה מצביעים כי המים מזוהמים ביותר והעיר רחוקה מלהפיק מים נקיים מהברז. ביחס לכל השאר, עולה כי המים בצפון הם המזוהמים ביותר בכלל הערים המציגות דוחות אחרים. מערכת מים טובה בהתאם לסטנדרטים? על פי דוחות שהוגשו, עולה כי המים בברז חד משמעית אינם ראויים לשתייה ועלולים לסכן את האדם לטווח הארוך.

המים מזוהמים- אז מי אשם?

ישנן קביעות כאלה ואחרות כי האחראים לזיהום המים הם משרד הבריאות. מים רעים ואיכות ירודה ההופכת כזו משנה לשנה. משרד הבריאות כאמור מודה לתקן המים הירוד ולא עושה עם זה שום דבר. דרישות של אוצר ולא דרישות של בריאות. טיפולם של משרד הבריאות קשורה בסגירת בארות מזוהמים אך האם זה הפתרון הנכון? מה באשר לכלל הבעיה? האם זה מה שיבטל את הזיהום אם בכלל? להיפך, הדבר רק גורם לפיזור גדול יותר של זיהום בכלל הבארות וכמו מעלים ולו לרגע את הזיהום באופן נקודתי. עם מי הגשמים נכנסים גם שפכים תעשייתיים ועליהם אף אחד בעצם לא מדבר. מי תהום נגועים שאותם לרוב רוב האכלוסיה בישראל שותים ללא אבחנה או הבחנה. אז האם מסוכן לשתות מים? אם תשאלו את טובי המהנדסים הם יעידו כי אף אחד לא ימות מזה אך התהליך של הנזק הינו הליך מצטבר שלתקופה הארוכה עלול להזיק. מים מינרלים מהמעיינות אינם יותר טובים ממי ברז אז מה כן טוב? מתקן התפלה הוא הרעיון הראשוני והעיקר שלא לשתות מי ברז. איכות המים לא טובה וזו עובדה. היא לא טובה בכל חלקי הארץ. זה בא לידי ביטוי בריכוז גדול של אזורי תעשיה, מזבלות ועוד. זה מה שמשפיע על איכות המים בפועל.אזור חיפה מכיל לא מעט חומרי דליפה מסוכנים הגורמים לזיהום. תחנות דלק וגורמי זיהום לא פשוטים למי השתייה. יש לא מעט מחאות באשר לאותן נקודות. אז מה יכול לגרום להצלחה ולסילוק המים הנגועים? אם רשויות לא עושות דבר בנידון, שהרי מה שנשאר הוא לקחת את האפשריות לידיים ולחפש אלטרנטיבה לשתיית מים נקיים ובריאים. אם הרשויות אינן מבצעות בדיקות מים חשוב ביותר לנסות ולחפש אלטרנטיבה של שתיית מים נקיים באמצעות כמה פרמטרים שעליהם נדבר.

לשתות נקי – אלטרנטיבות לשתיית מים

לאחר ההבנה כי המים בברז אכן אינם מועילים, חשוב ביותר לקחת את החוק לידיים ולרכוש מסנן ייחודי אשר יותקן על אחד הברזים ויספק מים נקיים לשתייה. האפשריות של שתיית מים נקיים באים לידי ביטוי במיני בר שהוא למעשה חיבור ישיר אל החשמל וסינון באמצעות סנן אותו תדרשו להחליף אחת לחצי שנה או יותר- הכול תלוי בשימוש. המכשיר יעניק מים מסוננים קרים, חמים או אפילו פושרים עם כמה ברזים לרבות מנגנון הגנה של שימוש מים חמים מפני ילדים. אפשרות נוספת היא אוסמוזה הפוכה או שיטה של סנן המורכב על הברז ומסלק את כל החלקיקים הקטנים לרבות מתכות, חול ואפילו טעמי לוואי אשר הופכים את שתיית המים ללא איכותיים לצד לא בריאותיים. החלפת הסננים של האוסמוזה ההפוכה תדרוש מכם בקרה של אחת לשנתיים, שלוש שנים ואפילו חמש, תלוי באיזה מכשיר תבחרו בכדי לבצע את המשימה. חסרון האוסמוזה כי נוכח הסינון, עלולים ללכת לאיבוד לא מעט מים ומאידך, כל השאר מתגלה כשימוש נוח, קל וידידותי לסביבה. ביחס לברז המים או לבקבוקי המים הכבדים, אלטרנטיבות אלו פותרות אחת ולתמיד את חוסר הוודאות בשתיית מים נגועים.