מאות ילדים נכווים מדי שנה ממיחמי שבת, או כפי שהתופעה המצמררת מכונה במחלקות טיפול נמרץ: 'כווית שבת' | פרופסור יוסף חייק, מנהל יחידה לטיפול נמרץ כוויות בבית החולים שיבא', אברהם אוחיון, ראש ענף מוצרי צריכה במכון התקנים, ודב ציוני, מהנדס המכון המדעי טכנולוגי להלכה - מדברים על הסכנה ועל הפתרונות

יהודה שטיין

מאיר, ילד חמוד בן 3.5, יודע שצריך להיות ילד טוב ולא להעיר את אמא בשבת בבוקר. בכל שבת הוא קם ונוטל ידיים לבד, הולך למטבח ומוצא לו משהו לאכול. כשאין על השולחן, הוא מחפש במקרר. אם גם שם לא נמצא מענה הולם, הוא יודע את הדרך אל השיש. רגל אחת על ידית המגירה התחתונה, השנייה מעליה, וכך הוא מגיע אל על השיש, שם נמצאת העוגה שאמא שמרה לעצמה.


גם באותה שבת הוא עבר את אותו מסלול מייגע, אלא שהפעם, בעודו חוזר לאחור ושלל העוגה בידו, נתקעה ידו השנייה בכבל המיחם השבתי שניצב על השיש. מאיר המשיך לרדת כשהוא אינו מבחין בסכנה שמאחורי גבו. הכבל גרר את המיחם השבתי שהתהפך על הרצפה יחד עם הקפיצה המהירה של מאיר. המכסה התפרק חיש קל והמים הרותחים נשפכו היישר על רגלו הקטנה.


הצעקות והבכיות לא איחרו מלבוא. אמו מיהרה לקום ולהזעיק אמבולנס, אבל רק בבית החולים התברר לה שלמאיר היה נס. נס גדול. המיחם היה די ריק והמים פגעו "רק" בכף הרגל. אמנם עוד נדרשו כמה ימי אשפוז טובים, הרבה סבל ושיקום עד שהילד יבריא, אבל לאחר תקופה מאיר כבר כמעט שכח מהכוויה. מאיר שכח אבל היא לא. "אצלי בבית", היא אומרת לכל מי שמוכן לשמוע, "לא יהיה מיחם שבת". היא עברה להשתמש במיני-בר. זה הכי בטוח שיש ואני לא מוכנה להתפשר".

יציבות מונעת
"בכל רגע נתון", אומר פרופסור יוסף חייק, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ומנהל היחידה לטיפול נמרץ כוויות בבית החולים שיבא, "מאושפזים אצלנו בין שישה לעשרה ילדים שנפגעו מכוויות ממים רותחים. על פי מידע של מכון גרטנר, הילדים מהווים 50% מסך הנפגעים מכוויות, כאשר רובם הגדול הינם ילדים בני 4 ומטה, מה שאומר שהם נפגעים בעיקר בבית. אלה הם נתונים שמדברים בעד עצמם ומעידים על העלילות הגבוהה של ילדים להיפגע ממים רותחים. 


"במגזר החרדי והדתי", מדגיש חייק ל'בקהילה', "המקפיד על שימוש במיחמי שבת, נפוצה מאוד, לצערי, פגיעת ילדים מכוויות כתוצאה מתהפכות ומנפילה של מיחמי השבת. הפגיעה כל כך שכיחה עד שבשיח הרפואי מכנים אותה: 'כווית שבת'. בכל שבוע מגיעים אלינו ילדים שנפגעו. מאוד כואב לראות אותם, ילדים בתחילת החיים, שהכוויות עלולים להותיר בהם נכויות לכל החיים.


"לכך יש להוסיף ילדים שקיבלו טיפול לא נאות בבית או בקהילה. בימים אלה שוכבת במחלקה ילדה שאצבעותיה נדבקו זה לזה מחמת שלא טיפלו נכון בכוויה. ילד אחר קיבל זיהום ברגל, רק בגלל שלא טיפלו נכון בכוויה הפשוטה יחסית שלו. צריכים לדעת שבמקרה של כוויה רצינית, דהיינו כוויות מדרגה שנייה, אלו היוצרות שלפוחיות, על ההורים למהר עם הילד למטפל מוסמך, או לבית חולים, ובינתיים לשמור את הכוויה לחה ונקייה".


אבל החכם עיניו בראשו להרחיק את הסכנה מהבית. "מיחם היושב על שלוש רגליים", אומר חייק, "אינו על פי התקן המעודכן והוא מסוכן לשימוש. כך גם אם המכסה לא מוברג לגוף המיחם או אם הכבל ארוך מדי. לצערנו, בבתים רבים עדיין משתמשים במיחמים ישנים, ולכן, מנסים ב'שיבא' לקדם, יחד עם משרדי הבריאות והחינוך, מיזם ציבורי לסבסוד החלפת מיחמים ישנים, אלה שאינם עונים מבחינת בטיחות על התקן העדכני".

תקן הנפילה
התקן הישראלי המעודכן מחייב שהמיחם יישב על בסיס עגול, כך שיהיה יציב יותר. "ברור שהמיני-ברים בטוחים יותר", מדגיש חייק, "יש להם גוף רחב והם יושבים על תחתית רחבה ואין גובה שמפריד בין השיש למיני-בר. עם זאת, המיזם הממשלתי שאנו מקדמים לא יוכל לסבסד עלויות של מיני-ברים, למרות שאין ספק שהם הפתרון המועדף".


דברים דומים אנו שומעים גם מאברהם אוחיון, ראש ענף מוצרי צריכה במכון התקנים: "אנו מטים את המיחמים לזווית של 15 מעלות – זווית ההטיה האפשרית – ובודקים האם הוא מתהפך ונופל. זה שלב ראשון. ברור שבמיני-ברים זה סיפור אחר. יש להם הגנות ותוספות, מבנה גוץ יציב שלא קל להטות ולהפיל אותו. גם אין מתחתיהם רווח לגוף החימום, כך שהם יושבים בצורה יציבה מאוד. אם יש מיני-ברים שיש להם התקן שבת  - זה נפלא ועדיף".


סדר הבדיקות במכון התקנים ממשיך לבחינת יציבות המכסה. "יש סגירות מכסים שלא עומדות במבחן נפילה", מסביר אוחיון, "וזה מאוד מסוכן. המים הרותחים עלולים להישפך בבת אחת על הילד. חייבים שהמכסה יהיה תקני ומאובטח, כך שאפילו אם ישתחרר מעט, זליגת המים תהיה איטית, מה שמקטין מאוד את הסכנה וגם נותן לילד מרווח זמן לברוח. לשם כך, אנחנו מפילים את המיחם מגובה ובודקים מה קורה".


"אגב", מגלה אוחיון, "מכיוון שהתקן מתייחס רק למתקן המיועד לשומרי שבת, הוא התקן הישראלי היחיד, כיום, שעדיין לא נחשב כתקן בינלאומי. אנחנו בדרך לשם אבל בינתיים הוא שומר על מקומו המכובד כתקן ישראלי יחיד", דברי אוחיון.

מיכל משפחתי מאובטח
לאור המודעות הגוברת לסכנת המיחמים, אך לא רק, ניכרת מגמה כללית בשנים האחרונות של נטישת המיחמים לטובת המיני-ברים של נועם1, שמתהדרים בהתקן שבת. המיני-ברים של נועם1 רחבים ואינם מגיעים לקו האלכסון שגורם לנפילה. גם אם ילד ייתלה ויישען עליהם, אין סיכוי שיקרה משהו. הדברים תקפים בעיקר לאור המיכל המשפחתי הענק הממלא את בטן המיני-בר של נועם1, מה שמעניק לו משקל כובד נוסף ועודף בטיחות מיוחד.


המכשול העיקרי לכניסת המיני-ברים למגזר החרדי והדתי היה השימוש בשבת במים החמים. במים קרים, ההתקן של מיני-ברים פשוט יותר, כך שדי בקלות הצליחו להסדיר את השימוש בשבת. במים חמים העניין מסובך בהרבה. נדרשת הפעלת חום קבועה למשך כל השבת לצד נעילה הרמטית של כניסת מים חדשים, מה שאומר כי המפתחים הלכו כאן על חבל דק. או שהחום הגבוה והמצטבר יוביל להתאיידות המים ולפיצוץ המיכל, או להיפך, שהחום יהיה נמוך מדי והמים לא יהיו בדרגת חום סבירה.


"במשך עשרות שנים השוק החרדי והדתי דרש את שלו", אומר דב ציוני, מהנדס המכון המדעי טכנולוגי להלכה, "והיו פניות שונות למכון שביקשו למצוא פתרון למיני-בר ואף פרסמתי כמה מאמרים בנידון, אך בעוד ולמים הקרים הצלחנו לייצר מענה, בכל הנוגע למים החמים, איש לא האמין כי ניתן לארגן מיני-בר ביתי, בגודל שגרתי, עם פתרון למים חמים ללא חשש גרמא וכל מיני קולות שונות.


"מי שהצליח לפרוץ את הדרך בעניין זה הוא מר יוסף בך מקליפורניה. בך, עילוי מבריק הנחשב לאחד מיוצרי הפטנטים הגדולים בעולם, שבהמשך חבר למומחי נועם1, הבריק את הרעיון לארגון מחודש של פנים המיני-בר ופינוי חלל להצבת 'מיכל משפחתי' גדול, תוך מתן פתרונות לבעיות שונות שנבעו מכך, כמו פתרון להולכת האדים. לאחר מכן פנה בך למכון, ויחד עמם שקד על השלמת הפונקציות הפיקודיות של המיני-בר שיהיה מתאים לשומרי השבת. לאחר שנות עבודה ופיתוח הושגה התוצאה המדהימה שאף נרשמה כפטנט רשום בישראל ובארצות הברית".


מבחינת נועם1 המטרה הייתה חדה וברורה. "הבנו שכדי שהמוצר יהיה אטרקטיבי ויעיל הוא חייב לענות על צרכי המשפחה בכלל, ולא רק בשבת. בכל משפחה ברוכת ילדים יש מגוון סיטואציות שמצריכות מים חמים או קרים בכמות גבוהה מהמקובל במגזר הכללי. "ידענו כי תפוקת המים, גם החמים וגם הקרים, תהיה חייבת לעמוד במדד צרכי המשפחה. החלטנו כי הבעיה המצויה במיני-ברים רגילים, כשההורים רוצים מים חמים לקפה, התינוקות מבקשים דייסה, והמיני-בר עם המיכל הרגיל אינו מצליח לעמוד בתפוקה הנדרשת – לא תהיה אצלנו".

משפחה של שבת
הפריצה המשפחתית הושגה דווקא בזכות העבודה על ההתקן לשבת. "מומחי הפיתוח", אומר ציוני, "פירקו את המיכל לגורמים והתחילו לעשות חושבים מתחילה. הרצון היה להגיע למיכל ענק, כך שהוא יוכל להכיל מים חמים שיספיקו לכל המשפחה, בחול ושבת. לשם כך, נעשה ארגון חדש של כל המערך הטכנולוגי והפנימי של בר מים. כל המערכת הפנימית צומצמה ומוזערה, נעשה שימוש בחוק הידוע של קור יורד וחום עולה, כך שבניגוד למיני-ברים אחרים, בנועם1 מיכל המים הקרים נמצא בחלל הריק שמתחת לגובה הברזים, והמיכל החם קיבל את כל השטח העליון.


"כך פינינו מקום למיכל משפחתי ענק בעל תכולה של ארבעים כוסות, אותו ציפינו בבידוד מיוחד ששומר על חום המים גם במיכל משפחתי ענק. לאחר שהוסדר עניינו של המיכל הענק שזכה לכינוי 'המיכל המשפחתי', ידענו שהצלחנו להביא מוצר שניתן יהיה להשתמש בו במשך השבת כולה ללא כל חשש.


"אמנם עוד ארוכה הייתה הדרך, נדרשה עבודה על כוונון וואט נכון וקבוע לשבת; על צינור קצר מהמיכל ועד היציאה, למניעת התקררות המים בשבת; על מפסק שלא יחזור למצב רגיל גם לאחר הפסקת חשמל רגעית; על התקן למילוי אוטומטי של המיכל בערב שבת, כך שהפעלת התקן השבת תהיה רק על מיכל משפחתי מלא, אבל הבסיס היה האפשרות למיני-בר עם מיכל משפחתי ענק של 40 כוסות.


"גם בציבורים שלא אמונים על שמירת שבת אדוקה", מציין ציוני, "המיני-בר תפס חזק. אנשים רוצים לשמור שבת, ואם הצלחנו להביא להם פתרון, הוא מתקבל בברכה. התפקיד של הצרכן הוא להיזהר מחיקויים לוודא שהמיני-בר מצויד בהתקן שבת של המכון המדעי טכנולוגי להלכה ושהוא בעל מיכל משפחתי גדול ומותאם", חותם ציוני.
 

תגיות: